#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. הבא ראיה האם שלשה ימים הם ואידיהם או הם בלא אידיהם 1) לר' ישמעאל 2) לרבנן. 	"1) לר' ישמעאל הם בלא אידיהם, דאמר שמואל יום א' לדברי רבי ישמעאל לעולם אסור, ואי ס""ד הם ואידיהם הרי רביעי וחמישי בשבת מותרים.<br>2) גם לרבנן הם בלא אידיהם, דאי הם ואידיהם היתה אומרת המשנה אידם של עובדי כוכבים גי ימים לפניהם אסורים. והתוס' (ד""ה אלא ש""מ) תמהו מדוע לא הביאו ראיה מדקתני תנא לפני אידיהן ג' ימים, דאי ס""ד הן ואידיהן ליתני לפני אידיהן שני ימים."	עבודה זרה ו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. מדוע 1) שלשה ימים לפני אידיהם אסור לשאול ללוות ולפרוע מהם 2) מדוע נשנו שלשתם? 	"1) לאביי גזירה, לשאול מהם אטו להשאילם, ללוות מהם אטו להלוותם, לפרוע מהם אטו לפורעם. והתוס' (ד""ה אמר) כתבו שלאביי נצרך גם הטעם שהתבאר במשנה שאע""פ שהוא מיצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן, ורק בצירוף שניהם גזרו.<br>לרבא כולם משום שהעכו""ם ישמח שישראל צריך לו וילך ויודה לע""ז ביום אידו ועבר ישראל משום לא ישמע על פיך.<br>2) אי תנא שאסור לשאול מהם, היינו אומרים שהוא משום שחשיבות היא לו שצריך ישראל לשאול את כליו וידע שיחזירם בעין והולך ומודה, אבל ללוות מהם הו""א שצער הוא לו שאומר שכספו לא יחזור לו ולא ילך להודות.ואי תנא אסור ללוות, היינו אומרים שהוא משום שיודע שהישראל על כרחו יפרע והולך ומודה, אבל לפרוע מהם ששוב לא יחזור לו כספו הו""א שצער הוא לו ולא ילך להודות, קמ""ל. וביארו התוס' שהצריכותא הנ""ל היא בין לאביי ובין לרבא. והיינו שאם היינו אומרים אחד הו""א לאביי שבהא איכא שמחה קצת משום שמרויח להו אבל בהא לא, וכן בכולהו [ע""פ המהר""ם[."	עבודה זרה ו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יג. האם נפרעים מן העכו""ם לפני אידיהם ומדוע? "	"לת""ק אין נפרעים, דאע""פ שמיצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן ועי' בתשובה הקודמת. לרבי יהודה נפרעים משום שמיצר, לרב נחמן בר יצחק אף ששמח לאחר זמן ולרבינא משום שעובד כוכבים לענין פרעון לעולם מיצר. לר' יהושע בן קרחה מלוה בשטר אין נפרעים מהם מלוה ע""פ נפרעים מהם מפני שהוא<br>כמציל מידם, וכן ההלכה. [ובזה""ז שידיהם תקיפה כתבו התוס' לעיל (ב,א ד""ה ולפרוע) שנפרעים אפיי מלוה בשטר או אפיי אותם שיש לנו מהם חותמות שלעולם הוא חשיב כמציל מידם. ואפי' אלו שיש משכון עליהם חשיב כמציל מידם שכמה פעמים אובדת אפי' במשכון[."	עבודה זרה ו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. מה הדין 1) הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור 2) הגוזל פרה מעוברת וילדה 3) ומאי שנא? 	"1) לר""מ אם הצבע רוצה נותן לו דמי צמר לבן כבתחילה ונוטל הצמר הצבוע לעצמו. לרבי יהודה אם השבח שהשביח הצמר יתר על היציאה שהוציא הצבע נותן לו בעל הצמר את היציאה, ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח.<br>2) לר""מ משלם אותה ואת וולדותיה. לרבי יהודה משלם דמי פרה כמו שהיא עכשיו ריקנית ואח""כ משלם דמי העובר כשעת הגזילה ולא כמו ששווה היום [ע""פ הגמ' ב""ק צה,א ורש""י שם[.<br>3) כתבו התוס' (ד""ה ר""מ) שבין לר""מ ובין לר""י שינוי קונה, ובגוזל קנס ר""מ לשלם את הוולדות משום שעשה איסור, אבל בצבע לא שייך לקנסו שלטובתו של בעלים נתכוין שסבור שציוה לעשות כן. לר' יהודה בגוזל נתכוין לקנות ושנוי קונה, אבל הצבע שוגג ולא נתכוין לקנות."	עבודה זרה ו: - ז: ותוס'		
